הוצאה מוכרתTax Deductions
עיוני משפט, לא(2), ינואר 2009, 257-311
56 Pages Posted: 15 Apr 2013 Last revised: 17 Jan 2023
Date Written: 2021
Abstract
תקציר בעברית: שיטת המס הישראלית מתירה ניכוי של "הוצאות המשמשות בייצור הכנסה" ואוסרת את ניכוין של הוצאות פרטיות. מאמר זה מבקר את ההבחנה המקובלת, הבוחנת עד כמה מהווה ההוצאה חלק אינצידנטלי מתהליך ייצור ההכנסה וטוען כי היא ריקה מתוכן מהותי. העסקיוּת, טוען המאמר, אינה ואינה יכולה להיות השאלה האמיתית העומדת בבסיס ההבחנה בין ההוצאות המוכרות לבין אלה האסורות בניכוי. במקומה, מציע המאמר לבסס את ההבחנה בין ההוצאות המותרות בניכוי לאלו האסורות בניכוי על אמות-המידה הנורמטיביות העומדות באופן מסורתי בבסיס דיני המס: יעילות, צדק חלוקתי ופשטות; עליהן מוסיף המאמר שתי אמות-מידה נוספות (וחדשות לניתוח המדיניות בדיני המס) תפיסת זהות מורכבת של הנישום וביסוס קהילות פלורליסטיות ותומכות.
לאור הניתוח הנורמטיבי הזה מנתח המאמר שלושה סוגי הוצאות: הוצאות טיפול בילדים, הוצאות נסיעה לעבודה והוצאות בריאות. בעוד הדין הקיים אוסר באופן מסורתי ניכוין של הוצאות כאלה, הניתוח הנורמטיבי המוצע מוביל למסקנה כי יש למסד להתיר ניכוי מוגבל של כל שלושת סוגי ההוצאות—כל קטגוריה של הוצאות מנימוקיה היא. על מנת לתקן את התוצאות התמריציות והחוקתיות הבעייתיות של אי ההכרה בהן ועל מנת לעודד נישומים לנתק בין בחירת הקהילה בה יתגוררו לבין מקום עבודתם יש להכיר בהוצאות נסיעה לעבודה; על מנת לאיין את התמריץ השלילי של נשים לצאת לעבודה, ולאפשר למשפחות בחירה חופשית בסוג המשפחה שהן רוצות להיות, יש להכיר באופן מוגבל בניכוי בהוצאות טיפול בילדים (ולהנהיג תשלום מס שלילי למי שאינן מגיעות לסף המס); ועל מנת לתקן עיוותים חלוקתיים ועל מנת לנתק בין הכושר לייצר הכנסה לבין הנורמטיביות של היות הנישום בריא יש להכיר בהוצאות בריאות מסוימות. המאמר מציע לעגן קטגוריות רחבות אלה בדין.
Keywords: מיסים
Suggested Citation: Suggested Citation