האין אדם מת ומשלם?
שנתון המשפט העברי ח (תשמ"א) בעמ' 153
94 Pages Posted: 20 Jan 2016
Date Written: January 20, 2016
Abstract
"אין אדם מת ומשלם" הוא הניסוח שניסחו המקורות התנאיים את הכלל, שנודע לאחר מכן כהלכת "קם ליה בדרבה מיניה" (להלן קלב"מ). ניסוח מאוחר זה אינו משמש כתיאורו של הכלל, אלא כפירושו, אך מתוך שמשמעותו של הפירוש כללית יותר, אפשר היה להחילו גם על מה שלא נכלל בניסוח הראשון, דהיינו – על החיוב במיתה ובממון וגם על החיובים במיתה ובמלקות ובמלקות ובממון. אך אף שניסוח זה מאוחר הוא, הנה ההכרה בתחולתו של הכלל על כל שלוש האפשרויות הנזכרות קודמת הרבה, כבר מראשיתה של תקופת האמוראים. אנו אין לנו ענין, בדברים שלהלן, בשני המצבים האחרונים, אלא בראשון בלבד – החיוב בממון ובמיתה. מן העיון אנו למדים, שהמקורות התנאיים, המדגימים במפורש את הכלל של קם ליה בדרבה מיניה, הם רק אלה העוסקים בחיובי מיתה וממון הבאים כאחת. לא מצינו אף לא מקור אחד, שבו מודגם הכלל בחיובי מלקות וממון, וכן הוא לגבי החיוב במיתה ובמלקות.
Note: Downloadable document is in Hebrew.
Keywords: מת, משלם, תנאיים, כלל, קם ליה בדרבה מיניה, מלקות, ממון, חיובים, אמוראים
Suggested Citation: Suggested Citation