גישות פוסקי הלכה לעונש המאסר במדינת ישראל: בין פנולוגיה לאידיאולוגיה
Modern Jewish Law Approaches to Imprisonment: Between Penology and Ideology

Abstract

תקציר בעברית: המאמר מציע דיון בגישות פוסקי זמננו לעונש המאסר במדינת ישראל תוך מיקומם בהקשרם הפנולוגי והאידיאולוגי. המאמר סוקר את עקרונות היסוד של המשפט הפלילי העברי, על השניות הנורמטיבית שלו. לאחר מכן, המאמר עומד על עיקרי התפתחותו ההיסטורית של עונש המאסר במשפט העברי. במסגרת זו נמצא מעבר עקרוני מהתעלמות כמעט מוחלטת בספרות המקראית, דרך סימנים אפשריים של הכרה בספרות התלמודית ועד לעליית המאסר כעונש בתקופת ספרות השו"ת והתקנות החל מהמאה ה- 14 בקהילות ישראל בגולה. על רקע זה המאמר עובר למיון וסיווג של עמדות פוסקי הלכה במדינת ישראל ביחס לעונש המאסר. הוצע למקם את גישות פוסקי ההלכה על פני רצף על פניו ניתן למקם שלוש גישות: א. גישה המאפשרת את השימוש בעונש מאסר (הרב יצחק א' הלוי הרצוג; הרב אליעזר יהודה וולדנברג; הרב אשר ז' וייס) ב. גישה המצמצמת את השימוש בעונש זה למקרים מיוחדים (הרב יעקב אריאל); ג. גישה האוסרת באופן עקרוני את השימוש בעונש מאסר (הרב חיים דוד הלוי; הרב אליהו בקשי דורון). המאמר טוען כי פוסקי ההלכה במדינת ישראל עמדו בפני אתגר פנולוגי ואידיאולוגי בעת קביעת יחסם לעונש המאסר תוך דיון בשאלת הסמכות והלגיטימיות של דרך ענישה זו. במישור הפנולוגי נמצא כי בעוד שפוסקי הלכה גילו במהלך שנות ה- 50' יחס מאפשר כלפי השימוש בעונש המאסר, הרי שהחל משנות ה- 70' הפסיקה ההלכתית הביעה, ככלל, יחס ביקורתי ביחס לעונש זה, הנע בין צמצומו לשלילתו. המאמר מציע למקם את השינוי ההלכתי כמשתלב במגמות כלליות בעולם המערבי ביחס לעונש המאסר שעיקרן הוא בתמורה מתמיכה במאסר על בסיס שיקומי לראייתו כדרך ענישה גמולית והרתעתית. בהמשך, נטען כי פוסקי ההלכה דחו הצדקה גמולית למאסר בשל הקושי האנושי לדייק בהשגת עונש צודק ההולם את חומרת העבירה מלאכה שנתפסת כשייכת לשיפוט אלוהי; היותו של המאסר – עונש חמור הנגזר בשיקול דעת אנושי רחב; ותפיסתו של עונש המאסר כעונש הפוגע באופן לא מידתי באסיר ומשפחתו. במישור התועלתני הודגש כישלונו השיקומי של המאסר תוך הדגשת האפקט הקרימינוגני של בית הסוהר והקושי בשילוב האסיר מחדש בקהילה העומדים, בין היתר, בניגוד לאופי הקהילתי דתי של המשפט - העברי ומגמתו הרה אינטגרטיבית. - המאמר טוען עוד כי ברקע היחס ההלכתי הביקורתי כלפי עונש המאסר עומדים, לפחות אצל חלק מהפוסקים, שיקולים הלכתיים אידיאולוגיים ועיקרם בירידת השאיפה לשלב את המשפט העברי במדינת -ישראל; הקושי לבסס זיקה הלכתית משמעותית בין המשפט הישראלי לבין תקנות הקהל; הנתון כי גזירת עונש מאסר דורשת הפעלת שיקול דעת משמעותי; והחשש מפני חשיפת אי המעשיות של המשפט הפלילי העברי; דבר אשר עלול להוביל לוויתור מלא על המשפט הפלילי העברי במדינת ישראל.

Note: Downloadable document in Hebrew.