הדיאלוג החוקתי: דו שיח בכלים מוסדיים
The Constitutional Dialogue: A Debate Through Institutional Mechanisms

Mishpatim on Line

34 Pages Posted: 12 Mar 2019

See all articles by Suzie Navot

Suzie Navot

College of Management (Israel) - Academic Studies (COMAS)

Date Written: February 26, 2019

Abstract

תקציר בעברית: יותר מעשרים שנה חלפו מאז ניתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי ומאז המהפכה החוקתית, שביססו את הסמכות לביקורת שיפוטית מהותית על חוקים.בפרספקטיבה של עשרים שנה המהפכה החוקתית הייתה דה יורהמהפכה מוסדית, אבל דה פקטו הייתה בעיקרה מהפכה של זכויות אדם. הביקורת השיפוטית עצמה מאופיינת מאז בריסון ובאיפוק רב. תהליך השלמת החוקה על ידי הכנסת – באמצעות השלמת חוקי היסוד החסרים – נדמה שמעולם לא היה איטי יותר. הכנסת אומנם הפנימה את משמעותה של המהפכה החוקתית, אך נדמה שהיא מנהלת לעיתים שיח צורם עם הרשות השופטת סביב הפעלתה של הביקורת השיפוטית. למעשה, בחינת הדיאלוג בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת מנקודת המבט של שיח בכלים חוקתיים מראה כי לעיתים מדובר אך במראית עין של דיאלוג, וכי הפנמת המצב החוקתי נותרה בעיקרה במישור הטכני וטרם חלחלה להיבט התוכני והמהותי, כפי שיתואר להלן. הדיון בדיאלוג בין הרשויות מתמקד בדרך כלל בביקורת השיפוטית מנקודת המבט של הפרדת רשויות וממוסגר כדיון שעוסק ביחסי כוחות. מנקודת מבט זו המהפכה החוקתית שינתה את מאזן הכוחות החוקתי שבין הרשויות, ומטוטלת הכוח נעה אז לכיוונו של בית המשפט, באמצעות הצהרתו של בית המשפט שלפיה חוקי היסוד בדבר זכויות האדם מניחים סמכות לביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת. לאחרונה, בייחוד לאחר פסיקת בית המשפט בעניין קוונטינסקי, נוסף רובד לשיח יחסי הכוחות בדמות תפקידו של בית המשפט כמאזן בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת וכמשיב את מאזן הכוחות על כנו. מנקודת מבט זו נטען כי אפשר להשקיף על פסיקת בית המשפט בפרשה זו ככזו שנועדה להגן על הרשות המחוקקת מפני הרשות המבצעת. נקודת מבט זו מצטרפת לעקרונות המארגנים הנוספים שהוצעו במסגרת הדיון בפרשת קוונטינסקי לבחינת הדיאלוג בין בית המשפט העליון (בעיקר בכובעו כבג"ץ) לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. למשל, הוצע להדגיש את הליך החקיקה במסגרת השיח הישיר בדבר יחסי הכוחות בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת ובעילות לביקורת השיפוטית, או להתמקד בשאלה אם מבחן ההתערבות של בית המשפט הורחב בפרשה זו. כן הוצע לבחון בפן ההשוואתי את עקרון ההשתתפות עצמו. ברשימה זו אציע לבחון את הדיון בדיאלוג בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בהקשר החורג מדיון בביקורת השיפוטית גרידא. אני מבקשת למקם את הדיון בדיאלוג בין הרשויות מתוך נקודת המבט של הכלים החוקתיים המוסדיים והשימוש בהם בכל אחת מהרשויות. דיון מנקודת מבט כזו, בניגוד לפריזמת יחסי הכוחות, מאפשר ללמוד על איכותו של הדיאלוג. ודוק: מטרתי איננה לטעון שהדיאלוג החוקתי המוסדי מאפשר תמונה מלאה בבחינת הופעת "הפיל במלואו"אלא להציע את פריזמת הדיאלוג כמסגרת תאורטית לדיון במכניזמים המוסדיים ובמשמעותם. לשיטתי, הכלים המוסדיים מאפשרים העשרה של הדיאלוג לא רק באמצעות יצירת חיכוך חלש מזה הנגרם מביטול (ואשר מעורר את הטיעון האנטי-רובני), אלא ביצירת קשת רחבה של אמצעים על פני הספקטרום החוקתי. בחינה על פני "ספקטרום" מאפשרת תוצאות החורגות מנקודת המבט הבינארית של "כשרות–בטלות". כפועל יוצא מנקודת מבט זו רשימה זו איננה עוסקת בשינויים הפוליטיים של השנים האחרונות או בתופעות פוליטיות שונות המתייחסות לדיאלוג שבין הרשויות, כגון הגברת האיומים על בית המשפט העליון מצידה של המערכת הפוליטית או ירידת האקטיביזם השיפוטי. אין בכך כדי לומר כי אני מתעלמת מן המשתנה הפוליטי. עם זאת אתמקד כאמור בהפניית הזרקור אל ההשלכות המוסדיות ולא אל המניעים שבבסיס השימוש בהןכמו כן אין מטרתה של הרשימה להציף מחדש את הוויכוח על מהותה של המהפכה החוקתית, שעליה נכתבה ספרות ענפה, ואף נדמה כי גם בחלוף חצי יובל שנים היד עוד נטויה. הנחת המוצא של הדיון היא כי בישראל התרחשה מהפכה חוקתית. המחלוקת העיקרית סביבה, כך מתברר, עוסקת בעיקר בשאלה מי היה הגורם למהפכה. כך, בין שמדובר באלה הגורסים כי מדובר ב"רגע חוקתי" במובן ה"אקרמני" של הכרעה ציבורית מודעת ובין שמדובר באלה הגורסים כי מדובר בהכרעה שהייתה שיפוטית במהותה – הרי שאלה וגם אלה מצביעים על שינוי חוקתי. גם אלה הסבורים כי בית המשפט הוא שגרם למהפכה בהצהרתו כי חוקי היסוד משנת 1992 נהנים מעליונות נורמטיבית ו"מניחים" ביקורת שיפוטית וגם אלה הסבורים כי הכנסת גרמה למהפכה והיא שלמעשה "העניקה למדינת ישראל מגילת זכויות אדם חוקתית" בכוננה את חוקי היסוד – אינם חולקים על עצם קיומו של אירוע היסטורי ששינה את השיח החוקתי בישראל. המחלוקת בין שתי התפיסות מתמקדת בלגיטימיות של הביקורת השיפוטית באמצעות מסגור הדיון לפי עקרון הפרדת הרשויות, ובכך מזינה את השיח של העברת הכוח מן הכנסת לבית המשפט העליון באמצעות נטילת הסמכות לביקורת שיפוטית).למעשה במצב החוקתי הנוכחי פסיקת בית המשפט אינה סוף פסוק חוקתי, ולכנסת עומדת הסמכות להשיב את המצב לקדמותו אם הפסיקה אינה מקובלת עליה. על רקע הנקודה הגאומטרית הזו אבקש להציף את הכלים המוסדיים שבהם משתמשים בית המשפט והכנסת מאז קבלת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם בשנת 1992 במסגרת הדיאלוג ביניהם. כאמור, אני מבקשת לבחון את הדיאלוג בהקשרו הרחב ובהדגשת חשיבותה של ההרמוניה במובנה המוסדי– ההרמוניה שבין יסודות המשטר החוקתי. ואם בהרמוניה חוקתית עסקינן, אציע שנקשיב הן לצלילים והן לרגעי השקט העולים מנגינת שני המוסדות גם יחד – בבחינת התזמורת כולה.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Keywords: בית המשפט העליון, כנסת, ביקורת שיפוטית, חוקתי, דיאלוג, הפרדת רשויות

Suggested Citation

Navot, Suzie, הדיאלוג החוקתי: דו שיח בכלים מוסדיים
The Constitutional Dialogue: A Debate Through Institutional Mechanisms (February 26, 2019). Mishpatim on Line , Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3342189

Suzie Navot (Contact Author)

College of Management (Israel) - Academic Studies (COMAS) ( email )

7 Yitzhak Rabin Blvd
Rishon Lezion, IL 75190
Israel
++972-(0) 3-9634150 (Fax)

Do you have negative results from your research you’d like to share?

Paper statistics

Downloads
60
Abstract Views
346
Rank
643,430
PlumX Metrics