רגולציה עודפת בישראל? - ניתוח תפוקת החקיקה הראשית והמשנית בישראל, 1948–2017
Excessive Regulation in Israel? - Analysis of Primary and Secondary Legislative Output in Israel

Abstract

תקציר בעברית: ממשלת ישראל מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי וטיוב הרגולציה במסגרת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה. זאת אף שהדיון ברגולציה בישראל אינו נובע מהערכה שיטתית ומבוססת מחקר, המאפשרת להבין באילו תחומי מדיניות יש יותר או פחות רגולציה, מה התועלת ברגולציה ומתי היא עולה על העלות שלה, מי מרוויח ומי מפסיד ממנה ומהן מגמות קצב הגידול של הרגולציה. אחת הסיבות לכך היא העדרה של מערכת אחידה הכוללת את כלל החוקים, התקנות והנהלים בכל תחומי המדיניות. בהעדרה של מערכת כזו, מחקר זה מבקש להציג, לראשונה, נתונים על הרגולציה בישראל, כפי שהם מופיעים בחקיקה הראשית (חוקים ותיקוני חקיקה המפורסמים בידי הכנסת בספר החוקים) ובחקיקה המשנית (תקנות, צווים, הודעות וסוגים נוספים של חקיקה המפורסמים בקובץ התקנות), על פני שבעה עשורים. המחקר מבקש לענות על שלוש שאלות עיקריות: ראשית, מהו קצב הגידול של החקיקה הראשית והמשנית בישראל בשנים 1948–2017, וכיצד הוא משתנה לאורך זמן? שנית, מהו סדר היום של החקיקה הראשית והמשנית בישראל? שלישית, מהם ההסברים לכך שתחומים שונים נבדלים במידות השימוש בחקיקה ראשית ומשנית? ממצאי המחקר מלמדים כי בעשורים האחרונים גדלה החקיקה הראשית, הן בכמות החוקים המועברים בכנסת מדי שנה והן במספרי העמודים. לעומת זאת, החקיקה המשנית קטנה בהרבה בין 1985 ל-2004, אך בעשור וחצי האחרון היא שבה לגדול. ניתן ללמוד מכך כי כמות החקיקה הראשית ביחס לכמות החקיקה המשנית קטן לאורך השנים, וכי השימוש בחקיקה הראשית, ביחס לחקיקה המשנית, בולט יותר מבעבר. נוסף לכך, המחקר מצביע על כך שתחומי מדיניות נבדלים בכמות החקיקה הראשית והמשנית שלהם לאורך השנים ומתייחס בפירוט לתחומי החינוך ואיכות הסביבה. לבסוף, המחקר מציג את הנתונים על החקיקה הראשית והמשנית בישראל ובתשע מדינות נוספות ומגלה כי ישראל משקפת נתונים ממוצעים ואינה חריגה בהיקפי החקיקה שלה.

Note: Downloadable document in Hebrew.