אבד בתרגום: על זכויות תביעה בנזיקין של חדלי-פירעון Lost in Translation: Tort Actions of Insolvent Victims

Abstract

תקציר בעברית: מאמר זה בוחן אם זכות התביעה בנזיקין של חדל פירעון והפיצויים המגיעים או משולמים בעקבות מימושה אמורים להישאר בידי הקורבן או לעבור לידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון לצורך חלוקה בין הנושים. בפרשת ידידיה נקבע על יסוד פרשנות סעיף 21 לפקודת הנזיקין כי תביעה בגין נזקי גוף ופירותיה נותרים בידי הקורבן, ואילו תביעה בגין נזקי רכוש ופירותיה עוברים לנאמן. בפרשת ג'ינר חולל בית המשפט העליון מהפכה כשקבע כי גם הזכות לפיצוי בגין הפסדי השתכרות במקרים של פגיעה גופנית (עבור התקופה שעד למתן הפטר בהליך חדלות הפירעון) עוברת לידי הנאמן, בניגוד לזכות התביעה בגין ראשי נזק אחרים אשר נותרת בידי פושט הרגל. המאמר טוען שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט בפסק הדין המאוחר אמנם נכונה מבחינה משפטית, אולם ההנמקה שגויה.

בראש ובראשונה, המאמר מראה כי השינוי שהתחולל בעניין ג'ינר התבסס למעשה על פרשנות בניגוד ללשונה המפורשת של פקודת הנזיקין, פעולה שיפוטית מרחיקת-לכת שאמורה להיות נדירה ביותר אף בשיטת הפרשנות המקובלת בישראל, מבלי שהתקיימה אחת הנסיבות החריגות והמיוחדות המצדיקות מהלך כזה. לאחר מכן קורא המאמר תיגר על הנימוקים הפורמליים והמהותיים שהציע בית המשפט העליון בעניין ג'ינר לפרשנות החדשה. לבסוף, המאמר מסביר כי אילולא אבדה אבחנה לשונית חשובה בתרגום הנוסח האנגלי של פקודת הנזיקין לעברית, בתי המשפט היו יכולים לקבוע באופן ברור ומיידי, ללא צורך בלוליינות שיפוטית, כי זכות התביעה בגין פגיעה בכושר ההשתכרות עוברת לידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון.

English Abstract: The article examines whether an insolvent victim’s cause of action in torts and its fruits are vested in the insolvency trustee or remain with the victim. In the time-honored case of Yedidia, the Supreme Court held, based on strict interpretation of section 21 of the Civil Wrongs Ordinance (CWO), that a cause of action for personal injuries and its fruits remain with the insolvent victim, whereas a cause of action for property damage and its fruits are vested in the trustee. However, in the recent personal injury case of Jeener, the Supreme Court held that the right to damages for past and future loss of earnings (up to the discharge) passes to the trustee, as opposed to all other heads of damages. The Article argues that this outcome is legally correct, but its reasoning is patently flawed.

To begin with, the Article demonstrates that the alteration of the law in Jeener was essentially based on counter-textual statutory interpretation, a radical judicial conduct that should be reserved for extremely exceptional cases, even under the liberal theory of statutory interpretation applied by Israeli courts. None of the special and exceptional circumstances that may justify such a move existed in the current case and context. Next, the Article challenges the formal and substantive justifications proposed by the Supreme Court in Jeener for its deviation from Yedidia. Finally and most importantly, the Article explains that a critical linguistic distinction was lost in the Hebrew translation of the original English version of the CWO. Otherwise, courts could easily and clearly conclude that the right to damages for loss of earnings is vested in the trustee.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Keywords: Tort law, insolvency, bankruptcy, personal injuries, loss of earnings

JEL Classification: K13, K29, K35