עשרים שנה לבנק המזרחי: סיפורה הפיקנטי של חוקת הכלאיים הישראלית United Mizrahi Bank's Twentieth Anniversary: On the Piquant Story of the Hybrid Israeli Constitution

Abstract

תקציר בעברית: עשרים שנה חלפו מאז ניתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי ודומה כי טרם נדם הוויכוח סביב השאלה אם יש לישראל חוקה פורמלית. באתרה הרשמי של הכנסת מוצהר כי אין לישראל חוקה; בקרב המשיבים בחיוב רווחת ההנחה שתאוריית האספה המכוננת מסבירה בצורה הטובה ביותר את התפתחות החוקה. שעה שוויילר ולוסטיג מציעים כי המהפכה החוקתית הישראלית אינה ייחודית, הוויכוח על עצם קיום החוקה מלמד כי התפתחותה החוקתית של ישראל רחוקה מלהיות בנאלית במונחים השוואתיים. מאמר זה מציע כי הוויכוח החוקתי בישראל נסב סביב השאלה הלא נכונה בשל השפעת החשיבה האמריקנית: במקום לשאול אם יש לנו חוקה פורמלית, צריך היה הוויכוח לסוב סביב השאלה איזה סוג של חוקה פורמלית יש לנו. מאמר זה מציע כי ארבע תאוריות מתחרות על ההסבר להיווצרות החוקה הישראלית; המלה האחרונה בנושא טרם נאמרה. כך אפשר להסביר פסקי דין דוגמת התנועה לאיכות השלטון, בר־און, יקותיאלי וגוטמן טוב יותר או פחות תחת תאוריה זו או אחרת, וכל אחד מהם תחת תאוריה שונה מזו של רעהו, ללא מודעות של השופטים להשלכות של פסקי הדין הללו. הבנת התאוריות שיוצגו במאמר תאפשר לשחקנים הפוליטיים — הכנסת, הממשלה, בית המשפט והעם — לקבל החלטות מתוך מודעות להשלכות החלטותיהם על עתידה של החוקה הישראלית ועל אופייה. תרומתו של המשפט הישראלי לדיון ההשוואתי היא ההבנה שאותו טקסט חוקתי — בין שמדובר בפסקאות של הגבלה, התגברות, שריון או נצחיות — יכול לקבל משמעות אופרטיבית שונה בהתאם לתאוריה ולנרטיב שאנו בוחרים לגבי אופן אימוץ החוקה. ויילר ולוסטיג משתמשים במשפט ההשוואתי כדי לרדד את ההבדלים בהתפתחות החוקתית בין המדינות, אך מאמר זה טוען כי המשפט ההשוואתי מציע "מתכונים" שעל בסיסם כל מדינה רוקחת את התבשיל הייחודי לה.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Keywords: ישראל, בנק המזרחי, חוקת כלאיים, ריבונות העם, ריבונות המחוקק